הדוד וניה
מאת: אנטון צ'כוב
דמות: סוניה
דמות: סוניה
סוניה: מה? הוא לא אמר לי כלום(מופתעת) ליבו ונפשו עדיין נעולים בפניי. (בגיחוך מאושר) אז מדוע אני מרגישה כל כך מאושרת. אמרתי לו את האיש עדין אציל יש לך קול רך כל כך אולי זה לא היה במקום? קולו רוטט מלטף אני עדיין מרגישה את קולו באוויר. ההה זה נורא שאני לא יפה! לא יפה... ואני יודעת שאני לא יפה כשיצאתי מן הכנסייה שמעתי אישה אחת אומרת:" היא טובת לב נדיבה רק חבל שהיא כל כך לא יפה". כשאישה אינה יפה אומרים לה:" יש לך עיניים יפות, יש לך שיער יפה" כבר 6 שנים אני אוהבת אותו יותר מאשר את אמי.עכשיו הוא בא הנה כל יום אך הוא לא רואה אותי לא מביט בי. אין לי שום תקווה שום תקווה! ההההו ה' עזור לי ... כל הלילה התפללתי. אין בי כבר כל גאווה אין לי כוח לשלוט בעצמי.
- תודה לעלמא אלון על שליחת המונולוג.