סיפור משפחתי

מאת: עדנה מזי"א
דמות: דורה זלצר
הערות: הוצאת אור-עם, עמ' 67-68

עליתי לבמה ועשיתי את הקטע של קייט מאילוף הסוררת. נורא התרגשתי ולא הצלחתי להתרכז בנתונים שנתתי לעצמי בבית, אז לא יצא טוב. אבל ידעתי שסקרנתי אותו והוא ייתן לי עוד הזדמנות. ובאמת הוא עלה לבמה ואמר לי... 'תעשי את הקטע שוב, אבל הפעם תעצבני אותי'. הסתכלתי לו ישר בעיניים ואמרתי 'טוב'. עשיתי את הקטע לא רע. והוא שוב ניגש ואמר 'תעצבני אותי יותר'. בפעם השלישית הייתי ממש טובה לדעתי, אבל הוא ניגש שוב, הסתכל לי בעיניים ואמר 'תעצבני אותי ממש...אל תשחקי את זה...תעצבני אותי ככה שאני ארגיש את זה בפנים. תעצבני אותי ככה שאני ארצה להכות אותך' הוא אומר לי... אז הוצאתי לו את העט נובע מהכיס, זרקתי אותו על הרצפה, דרכתי עליו ו...עשיתי את המונולוג. הוא ממש התעצבן. וכשגמרתי הוא אמר לי - בכעס - 'חוצפנית קטנה...התקבלת!' (צוחקת באושר) אבל מספיק לדבר על עצמי. בוא נדבר קצת עלייך. מה אתה...חושב על התסרוקת החדשה שלי? (צוחקת)