חיי נישואים

אין אני מהססת להודות, שאני אגואיסטית. וכי עלי להתבייש משום כך, גורדוייל? מיכסת השנים שמונו לי - מה! רוצה אני לחיותן! למצותן עד הנטף האחרון! אפשר שדרך נשים בכך. אבל איני יכולה לסבול יסורים... הייתי גם עלולה לגרום צער לזולתי, אילו רק יכולתי להטות על ידי כך את היסורים ממני עצמי... אני מודה על זה בגלוי. כלום אני רעה? ודאי לא גרועה מאחרים. אפס גם טובה מאחרים איני רוצה להיות!... ובמועט גם כן איני מסתפקת. אני דורשת ה כ ל! כל מה שהחיים יכולים לספק, אני דורשת בשבילי! לפי שדבר אחר, זולת החיים המוחשים, איננו קיים!... איני מאמינה בשום דבר אחר ואיני רוצה להאמין!... החיים כמו שהם, הנגלים, המושגים בחמשת החושים, כדאים לי! יפים הם, תמיד יפים להפליא, ומהם אני רוצה ליהנות עד תומם!...