חלום ליל קיץ

גבירתי כבר מאוהבת במפלץ.
ליד ערשה, בצל האילנות,
לעת אשר שקעה בחלומות,
כת-פוחזים, ריקיםונואלים,
מאומני-אתונה הניקלים,
שם נועדו לחזור ברוב קולות
על מחזה לכבוד יום- הכלולות.
וראש הפוחחים, הדיוט מושלם
הגלם שגילם את דמות פירם,
סים שיחו, נכנס לתוך השיח,
ושם-אני הגחתי-גיח,
ועל ראשו הרכבתי ראש חמור
אך- תסבי לו קןראת, והגיבור,
הלץ שלי, מופיע בהדר
ואז, כמו להקת אוזי-הבר
המגלה ציד בסתר-הר
או כסיעת-עורבים צווחת-רע
ולמפץ רובה חיש-ממריאה
ונפוצה כמוץ בסערה-
כך, למראה דמותו, פרחו ביעף,
ומעדו מקול עלה נידף,
וצעקו - "הצילו רוצח מטורף"
רוחם רפתה-מעצם האימה,
ועל עצים ואבנים הכריזו מלחמה:
קוץ ודרדר תלשו מהם בכח
כובע וגם שרוול - מכל הבא לחוח,
(כי הכושל הוא טרף לעוברי-האורח.)
הם נסו מפני כל עוד נפשם,
רק את פירם הטוב הותרתי שם,
ובזה הרגע-בחסדי אמור-
טיטניה קמה, ותאהב חמור.