שמונה נשים

זהו זה! הקשבנה לי! אגדה יפה לחג המולד! היה היה פעם גבר ששמונה נשין אפפוהו... הוא נאבק, נאבק... אבל הן היו חזקות ממנו. אמק, הלך הגבר המסכן לישון... עוד יותר עייף, יותר הרוס, יותר מרומה מאשר ביום קודם... ותורן של שמונה נשותיו החל. ובתו, קתרין, הנחבאת מעבר לדלת ראתה ושמעה הכל! (מזדקפת) והרי מה שהתרחש: בשעה עשר, תמונה ראשונה. חמותו, שאותה הוא אסף לביתו, סירבה לתת לו את ניירות הערך שלה. נדיבות היתה יכולה להציל את הגבר הזה, אבל הזקנה קמצנית... תמונה שנייה: בשעה עשר וחצי, אוגוסטין, ערכה את הסיבוב האחרון שלה וטפטפה את הרכילויות האחרונות... הדודה לא הרגה את אבא, היא רק גרמה לו עוד יותר בחילה. אבל כל זה לא רציני! בשעה אחת עשרה מתחילה המתקפה... אשתו, אמי, מודיעה לו שהיא עוזבת אותו! היא מסתלקת עם הגבר שהרס את בעלה. באחת עשרה וחצי נכנסת הערפד לואיז האידיוטית, הוולגרית והאינטרסנטית! כעבור זמן מה, הנה מגיעה פיירט, באה לחלוב את הפרה: 5000 פראנק - ציד מוצלח! ולבסוף, לסיום, מגיעה בתו, סוזון, בביקור חשאי מלונדון, ומתוודה בפניו שהיא הרה. ועם החדשות האלה, ליל מנוחה! ומי ביקר את אבא אחרי כן? אתן שומעות? לגביכן הכל נגמר... נשארה רק אחת - אני!
אבא המסכן, נ]גשתי איתו בשש בבוקר... הוא בכה! זה נורא, אבא שבוכה. הוא אמר לי: "את ילדה טובה. את קוראת יותר מדי ולא רוחצת את היידים, אבל לא נשאר לי כלום בעולם חוץ ממך"... נשבעתי לגרום לו אושר בכל מחיר. הוא כל הזמן בכה, ואמר : "כמה טוב בטח אחרי המוות...". אני ריחמתי עליו. אז עלה לי בראש רעיון איך לשחרר אותו...
אמרתי לו: "אבא, אל תבכה! הנשים במשפחה לא שוות את זה! תגיד, ראית פעם את ההצגה "החולה המדומה"? הטיפוס המעמיד פנים של מת כדי לדעתץ מה חושבים עליו בני הבית, אני אארגן הצגה למענך... תסתכל על המיטה, אני אדביק את סכין הנייר, זה שדומה לפגיון על גב הפיג'מה שלך, אפזר דיו אדומה סביב - סביב"... אבא המסכן! הוא הסתכל עלי בפרצוף מצחיק, ואז התחיל לצחוק... אבל מה זה צחוק! עשה לו טוב לצחוק! אמרתי לו: "הן תמותנה מפחד. נשבעת לך"... וככה בעליתי נגדכן קומדיה מקברית אדירה. טלפנתי לפיירט, חתכתי את חוטי הטלפון, הרדמתי את כל השמירה, השתקתי את מנוע המכונית, גנבתי את האקדח ואת 5000 הפראנק של אמא, סילקתי את המפתח של החדר של אבא כדי שתתנו לו מנוחה! בקיצור, אירגנתי הכל, ואתן נפלתן בפח הזה! והחל מן הבוקר, אבא, חופשי עכשיו מכולכן, מחכה שקתרין שלו הקטנה תקרא לו וניסע רחוק - רחוק מכאן, רק שנינו! (קוראת לעבר החדר) שמעת מספיק אבא, השתכנעת? אז זהו, אני באה! (היא עולה במדרגות, נשמעת ירייה, היא פולטת צווחה) הפעם באמת הרגתן אותו!