ג'ון ומרי דו

מאת: כריסטופר דוראנג
נוסח עברי: ארי ט'
דמות: ג'ון דו
הערות: מונולוג פתיחה ממחזה קצר של כ' דוראנג.

ג'ון שלום .  השם שלי הוא  ג'ון דו . השם האמצעי שלי הוא פרדיננד , ג'ון פרדיננד דו .  ג'ון דו בקיצור . השם של אשתי הוא מרי דו . שם הנעורים שלה היה סמית' .  נפגשנו בבית הספר היסודי . היא תמיד הייתה מאוד מתוקה , ואני ידעתי שאני רוצה להתחתן איתה , ברגע שבו פגשתי אותה כשהיינו בני תשע .  מעולם לא עברתי את התקופה הזאת של לשנוא בנות . לא , אני הייתי לחלוטין הטרוסקסואל אפילו בגיל תשע .  השם האמצעי של אשתי , הוא אם האלוהים. השם שלה מרי אם האלוהים דו , לשעבר מרי אם האלוהים סמית . יש לנו שלושה ילדים . ג'ון ג'וניור, ג'ון השני והבת שלנו ג'ואנה .  יש לנו שלוש חיות מחמד: יש לנו כלב בשם אלטון ג'ון  , חתול בשם ג'ון פ. קנדי ג'וניור ודג זהב בשם ג'ורג בוש הבן . הבן שלי מתלבש לפעמים בבגדי נשים ומעמיד פנים שהוא ג'וליה רוברטס . 
אשתי ואני מעולם לא הטרדנו מינית את ילדינו . ואם כן , שכחנו זאת לחלוטין . ואנחנו מקווים שגם הם . בכל מקרה , אנחנו לא נמשכים אליהם . אנחנו נמשכים זה לזו , ולפעמים לזוגות אחרים , ולפעמים אנחנו משתכרים באורגיות המוניות , אבל אני לא חושב שבאמת עשינו את זה . אני סתם מתבדח .  [ מרצין בבת אחת - פאוזה - ] אה , כן . אשתי מרי אם האלוהים דו לשעבר סמית נרצחה בשנה שעברה על ידי השכן שלנו מהדלת ממול ,  טומי פסיכו . אנחנו מתגעגעים מאוד לאשתי , טומי ואני . טומי נמצא בבית משוגעים  . כולנו מסכימים שהוא מטורף . כולנו סולחים לו על שהרג את אשתי , ומקווים שמצבו ישתפר , ושילמד כישורי חיים כאלה שיעזרו לו להסתדר בעולם בכוחות עצמו ,  כישורים כמו להוציא דואר מתיבת הדואר , מבלי לרצוח מישהו עם גרזן ולהחביא חלקים מהגופה שלו ברחבי החצר כמו במעין חפש את המטמון מעוות שכזה . אתם זוכרים את הימים שהיינו משחקים חפש את המטמון ? נכון שזה היה כיף? כמה שאני מתגעגע לילדות שלי ,  הימים היפים ההם . הלוואי שהייתי יכול להיות שוב בן ארבע .
עוד לא מצאנו את הברכיים של אשתי . אני לעיתים נתקף פחד כשאני עומד לפתוח מגירות מסוימות בבית , מחשש שאני אמצא אותם שם .  טומי פסיכו , נשבע שהוא לא שם חלקים מחלקי הגופה שלה בתוך הבית , אבל אז אנחנו מצאנו גרוגרת של אדם במקרר . כמובן שלאשתי לא הייתה גרוגרת של אדם , אז זה לא היה שייך  לה . אנחנו לא יודעים למי היא הייתה שייכת .
אני מצטער.  זה מתחיל להיות מגעיל ? האם קיוויתם שזה יהיה יותר נחמד ? הרשו לי, להתחיל מההתחלה .
כל מה שאמרתי היה שקר . שום דבר רע לא קרה במשפחה שלנו , אני סיפרתי לכם את כל הדברים הנוראים האלה רק כי רציתי שאתם תאהבו אותי . וגם כדי
 לזעזע אתכם .  וגם כדי לגרום לכם לסיוטים . אבל אני יודע איפה למתוח את הגבול . אני חושב שצריך למתוח אותו כאן . לא עוד סיפורי זוועה מצידי . רק דברים נחמדים .
בתי ג'ואנה ציירה היום ציור של איש שלג . אשתי מרי ואני תלינו אותו על המקרר. ואז נתנו לה חיבוק חם, אוהב ולא מיני ואמרנו לה שאנחנו אוהבים אותה . אחר כך, אישתי ניגנה שופן על הפסנתר , כשבתי ג'ואנה קשורה לרגל הפסנתר , מלאה במי חוקן אשר אסור היה לה לשחרר . כמה שהפסיכולוג שלה ואני ניסינו לשכנע אותה להפסיק לענות את ג'ואנה הקטנה עם חוקן , לא הצלחנו .  רגע , שוב סטיתי מהנושא . תנו לי להתחיל מחדש .
ברווזונים קטנים וחמודים משתכשכים במים , פרפרים יפהפיים ועדינים לוגמים צוף מתוק מפרחים צהובים ויפים . דבורים גדולות ורכות שמשמיעות זמזום נעים , אך לא רוצות לעקוץ אף אחד מרחפות סביב בשמש קיץ חמימה .
ועכשיו התמונה הראשונה (ג'ון ואשתו מרי).
מרי . אני אוהב אותך .
מרי וג'ון .  אני אוהבת אותך .
עבור לתוכן העמוד