ליסיסרטה

אומנם אני אישה ,אך יש עמי דעה,ומה שאומר אומר לשתי המחנות במלחמה הזאת.
מלחמה היא עיסוק של ברברים.
אפילו חיות אינם הורגות את בני מינם.
קשה לאמין שבמאה החמישית לפני הספירה יש עוד מישהו שחושב שאפשר להשיג דברים במלחמות. מאיכן הצורך הזה להגדיל טריטוריה כל הזמן?
לא סיפרו לכם נשותכם שהגודל לא קובע?
איך רצח אחד הופך אדם לרוצח,ועל אלף רציחות נותנים מדליה?
למה אנחנו צריכים לשלוט על מישהו בשביל להרגיש גדולים ?למה אנחנו זקוקים לשנוא מישהו אחר בשביל לאהוב את עצמינו?
איך יכול להיות שמדינה נאורה כמו אתונה שהמציאה את תרבות השיחה והוויכוח , שהצמיחה משוררים , מחזאים , פילוסופים , ציירים ופסלים-נותנת רשיון ליצרים הנמוכים ביותר?

ואתם הספרטנים שכל האנרגיה והמשאבים שלכם מגוייסים רק למטרה אחת - המלחמה.
מה ישאר אחריכם שהכל יגמר? אפילו לא שיר. ציור אחד. כלום. מה אתם משאירים לדורות הבאים מלבד קברים?

ולשניכם אומר - בעוד אלף שנה שניכם תהיו בפח האשפה של ההיסטוריה . אף אחד לא יזכור איך קראו למפקד צבא אתונה או מפקד צבא ספרטה . כי מפקדי צבא לא מתים, הם רק מתחלפים.
אבל אריסטופראנס יזכרו גם בעוד אלפיים שנה. וגם את סופוקלס ואריסטו ואפלטון וסוקראטס והומרוס - איש מהם לא נגע בחרב בימי חייו.