רכוש נטוש

אם לא היית מכריחה אותה לקרוא כל היום... היא הייתה... הידיים שלך עוד היו בסדר. וגם הרגליים. אני גם לא מאמינה לך שהידיים שלך לא בסדר, כי אם הם מספיק חזקות בשביל לדפוק במקל הזה שלך, אז שהם יהיו מספיק חזקות לחתום על הנייר הזה ולהוציא אותנו מפה.
גם הכבוד שלי זה משהו תסתכלי עליי אמא , כשאני עוברת במושב אני חושבת, של מי המכנסיים ,של מי החולצה ,אני מרגישה עליי את העניים של מי שנתן הבגדים למחסן של בית הכנסת , נעלי ההתעמלות שלי קרועים ולא ביקשתי ממך שום דבר אף פעם כדי לא לצער אותך, היפות שלי, הנסיכות שלי , אוי אמא, אני היפה שלך, הבת האהובה שלך, אבל כל מה שמעניין אותך, מה שבאמת מעניין אותך ,זה מי שיספר לך ספורים אבל אני , אני רוצה לטייל, לעבוד, לפגוש אנשים, לעשות דברים ! אני לא אקבור את עצמי בבית ואספר לך סיפורים. יש עולם בחוץ ! אנשים, וים ורכבת. אני רוצה לצאת מפה !
אמרת שאת פוחדת שהכסף יגיע לידיים של חיה'לה. די גמרנו אין חיה'לה. את יכולה לחתום !
אם לא תחתמי על הנייר הזה, אמא, אני נשבעת לך שאני אברח, ואני אקח איתי את אלינור ואת לא תראי אותנו יותר לעולמים !
הסיכוי היחידי שלנו הוא לגור בכפר, בין האנשים !
נותנים לנו דירה של ארבע חדרים במקום החורבה הזאת ואת מעיזה לא לחתום ?! ובאיזו זכות ? בשם האהבה הגדולה שלך אלינו. אז תוכיחי.
תחתמי עכשיו, אמא, כי אני לא אחכה עד שגם אני יהפוך לרכוש נטוש !