הים הכחול העמוק

יש לי מספיק זמן בשביל לדבר איתה. יש לי כל החיים המזורגגים שלי בשביל לדבר איתה. אני לא עושה דרמה. היא זאת שעושה דרמה. כל ההצגה השקטה, הרגועה, המאופקת שהיא עשתה הרגע - אתה ראית. זה נקרא לעשות דרמה - היא נהנית מזה. שמעת את מכתב ההתאבדות שהיא השאירה. "פרדי המסכן. אתה לא יכול לשנות את מה שאתה". היא שמה את האצבע על הבעיה, בדיוק. מה אני אמור לעשות כדי לפתור את הבעיה הקטנה הזאת? לעשות את עצמי שאני מישהו אחר? שקרים לבנים? בחייך, בן-אדם, אתה חושב שכל-כך קל לעבוד עליה? יש לי הרגשה שאתה רואה כאן מין בעיה מהסוג שכותבים במוסף לעקרת הבית - דייסה משפחתית קטנה, שאפשר לפתור במילים רכות ונשיקה אוהבת על הלחי. הסטר ניסתה להרוג את עצמה אתמול בלילה. זה מעבר להבנתך? תאמין לי שזה הרבה הרבה הרבה מעבר. זה גם מעבר להבנתי, ואני לא מת על ההרגשה הזאת. אוי, איך אני שונא להסתבך עם הרגשות של אנשים אחרים. זה הדבר היחיד שניסיתי כל החיים להתרחק ממנו, ובכל זאת זה תמיד קורה לי. תמיד. (שהייה) זוכר את הבחורה ההיא במלחמה? הבאתי אותה לבסיס כמה פעמים. בדרנית בדרנית, עד שהיא התחילה לשחק עם האקדח שלי. היא לא ירתה בעצמה או באף-אחד אחר. אבל בכל זאת אתה בטח מתאר לעצמך שזה היה פחות בידור אחרי זה. ואחר-כך היתה... (קוטע את עצמו) לא חשוב. יותר מדי רגשות. הרבה יותר מדי רגשות מזורגגים. לא סובל אותה. (בשקט) שמע, זה לא כל-כך מצחיק. ג'קי. זה לא כל-כך מצחיק. הסטר אומרת שאין לי רגשות, ואולי היא צודקת, אבל בכל אופן יש בתוכי משהו שלא מסוגל לכאוב - כמו שהוא כואב עכשיו. אני לא נהנה לגרום סבל לאנשים אחרים. אני לא סדיסט מזורגג. אף-אחד לא מקשיב לאנשים מהסוג שלי. קוראים לנו בהרבה שמות גסים, ואף-אחד לא חושב שיש לנו קייס. אבל תסתכל על זה ככה. שני אנשים - A ו- B - B לא אוהב את A, או לפחות לא באותה צורה. הוא רוצה, אבל הוא פשוט לא מסוגל. זה לא באופי שלו. עכשיו, B לא ביקש שיאהבו אותו. יכול מאוד להיות שהוא בחור פשוט, נחמד, עם כוונות טובות, חבר טוב, אולי אפילו בעל טוב אם יתנו לו. אבל לא נותנים - זה מה שאני מנסה להגיד. באים אליו בדרישות שהוא פשוט לא מסוגל למלא. אם הוא מנסה, הוא מרמה, ורמאות עוד לא עזרה לאף-אחד. אם הוא מתנהג בכנות ולא מנסה - אז קוראים לו חרא ומנוול חסר-לב, וחוקרים משטרתיים כותבים נספחים מזורגגים. זאת אומרת - איפה אני בכל הסיפור הזה?