שירת הלויתן

הם באמת קיימים, קרוליין, זה לא בדימיון שלי! יש משהו שאני עושה, שכבר עשיתי... אם אני נוחתת על מאצ'ו אמיתי...שלושה כוכבים...את יודעת, כמו בקריקטורות...אחד כזה שלא מפסיק לספר לך איזה גוד טיים הוא הולך לתת לך...ואיך את הולכת לצעוק ממנו...את יודעת, כמו טובעת...ואת כל זה הוא לוחש לך באוטו שלו, או צועק לך בפנים על הסוזוקי...פה גדול! מלא...מה שלא יהיה: שום, או שמן, או עשן סיגריות וברוט...תמיד ברוט! או זרג, או שפיך, או איזה שם שהם מפנטזים בשביל הריח המגעיל, שמסתיר ריח מגעיל אחר, שזה הריח שלהם-מתחרמנים עליך! והם רוצים לתקוע לך אותו דרך הטייטס באיזה מגרש חנייה, כדי שהם לא יצטרכו להתמודד איתך אחר כך...מפני שאין להם שום רגשות. שום דבר! עיניים מתות. גוף מת.
אז....זה מה שאני עושה: אני נותנת לו! מר שיבעת פילאי תבל...אני נותנת לו את הקלישאה של פינטהוז, ככה: מלקקת את השפתיים...מלטפת את עצמי, צועקת קצת, עושה את עצמי נבהלת כשהוא יוצא מהתחתונים שלו...ז'תומרת-אחוזת אימה! ואני בכזאת אקסטזה בסיבוב הראשון...אני תמיד משתדלת לשבור חפצים בחדר השינה שלו! רצוי דברים יקרים! מפנישאני כ"כ מחורמנת...ואני צועקת כל מני מילים גסות...אני יכולה לגמור עם זה תוך כמה דקות!
ואז...טוב, עכשיו הוא שוכב עם פה פתוח, מחייך, רושם לי פלוס גדול, שלושת רבעי ישן...אז אני עוזבת אותו לכמה דקות, ואז...מנשקת אותו, כאילו זאת אהבה! ואז, אני מבקשת ממנו סיבוב מספר שניים!
טוב, עכשיו הוא צוחק קצת, עצבני קצת, מר פילאי תבל...פוחד קצת! אבל זה יהיה סיפור ענק לחבר'ה שלו מחר בבוקר: "הייתם צריכים לראות את השרמוטה הזאת! היא כל הזמן רצתה עוד!" ואז...הוא עושה סיבוב מספר שניים! לפעמים עושה סיבוב מספר שלוש, אולי...
אבל, הוא מאבד שליטה, ורע לו, וכואב לו,והוא לגמרי בפאניקה! אז בסיבוב הבא, אני דואגת שהוא יתפרק לגמרי! אני מאוד מאוכזבת! אני נורא מתפלאת איך הוא לא מסוגל עוד פעם! אני אפילו מתרגזת עליו!
ואז אני מתלבשת, וחוזרת הביתה, ונכנסת למקלחת...ומגרדת אותו מעלי!
ואם הייתי יכולה לסבול מים רותחים, הייתי מרתיחה את עצמי עד העצם!