מקווה

(בבת אחת אוזרת אומץ לעמוד מולה עם כל הזעם העצור בה) מה "חדווהל'ה", מה? את יודעת! כל הזמן את יודעתשאני לא נופלת!וגם הינדי! גם את אסתי? כוולם ידעו! כווולם דיברו! ורק מולי שחקתם משחק טיפשי! (שוב מעבר לסף בכי) אני אשמה. אני המצאתי את המשחק הזה כי רציתי להגן עליו, על השם הטוב של המשפחה שלנו.
רק טוב עשיתי! רק טוב... אם פעם חשבתי שזה באשמתי שהוא מכה אותי- היום אני יודעת... שאין לזה שום קשר למה שאני עושה או מתכוונת! הבית מוקפד, הילדים, התבשילים, אפילו ישיבות המועצה שהוא מנהל בבית עד שתיים בלילה! תמיד השתדלתי להיות 'עזר כנגדו'... מעולם לא הוצאתי מילה או חצי מילה של תלונה. (מסתכלת על המודעה התלויה ותולשת אותה מהקיר)
אם הוא היה דואג לי, הוא לא היה מנסה לאשפז אותי! אני צריכה להוכיח שאני שפויה? (מנפנפת עם המודעה בפניהן) אני צריכה להוכיח שאני שפויה?!