חדוה ואני

מאת: אהרון מגד
דמות: חדוה

(ניכנסת חדווה עצבנית עם בגדים בידיה)

"אני גמרתי! הערב אני אורזת את החפצים ומחר אנחנו נוסעים מכאן!יותר לא יראו אותי!...שום דבר לא קרה!כל העיניין הזה נמאס לי וניגמר!יש גבול לכל דבר,וגם לי יש כבוד עצמי...והם..הם ילמדו פעם אחת ולתמיד מה זה להתעלל כך בחברים,יותר לא אהיה הטיפשה שהייתי.   אתה קרא לך את העיתון,אפילו אם אני אקבל שבץ הלב שום דבר לא יעניין אותך.
טוב אם לא מעניין אותך מה קרה אז לא צריך..
מה קרה אתה שואל!!!!
בשביל זה עובדים 5 שנים כמו חמור? מוסרים את כל הכוחות,בלי חשבונות,בלי להתחשב במצב הבריאות תשע עשרה שעות ביום...ללא שבת,ללא חגים וללא חופש כדי שכשתצתרכי לזוג גרביים לבנים אז יאמרו לך אין! בשבילך אין..בשביל אחרות יש.
וזהו השיוויון הקיבוצי שאתה מדבר עליו,זהו הצדק שאתה מדבר עליו.  אבל למה לי להתלונן על אחרים?! אני עצמי אשמה בכל זה.מגיע לי,בהחלט מגיע לי.
מפני שאני מאמינה בבני אדם ואסור להאמין בבני אדם. מפני שאני תמימה וחיה בלי חשבונות,ואסור לחיות בלי חשבונות!
אבל תדע לך זה הספיק לי,אני כבר למדתי לקח את הלקח..יותר לא אהיה תלויה בחסדי אחרים..עודני צעירה ברוך השם,ואני יכולה להרוויח את לחמי בכבוד מבלי להזדקק לטובותיה של חנה או בלה!הערב אני אורזת ומחר אני נוסעת מכאן.
כבר יותר משנה אני אומרת לך שהחיים האלה נמאסו עליי,למה אני צריכה לסבול כל הימים? טוב,טוב..אני עודעת כבר בעל פה מה שתגיד עכשיו..'מפני שצריך לכבוש את הנגב,מפני שאסור לעזוב נקודה על הגבול ומפני שאין עוד אנשים אחרים...
תשמע,למה נרמה את עצמנו? היום זה לא מה שהיה פעם,היום כל אחד דואג רק לעצמו ואם אתה לא דואג לעצמך אני לא אשמה!
זוג גרביים..איכפת לי זוג גרביים?!
איכפת לי הפרנציפ..איכפת לי שאתה אומר...
אחחחחחחחח שוב פעם הכאב ראש הזה!
תביא לי קצת מים שלומיק"....

עבור לתוכן העמוד