מכתב לנועה
מאת: גורן אגמון
דמות: נועה
הערות: הוצאת אור עם עמ' 62-63
דמות: נועה
הערות: הוצאת אור עם עמ' 62-63
מה אני אעשה בבית?... הרסתי לו את הקורס...(פתאום) טוב מאוד, אסור היה לי לחתום, הוא לחץ עליי... אז שיתמודד כבר עם הקורס הזה בעצמו כמו כולם... או שלא יהיה טייס!! הכי מרגיז אותי מוטי. (הופכת את התמונה שלו.) יושב לי במוח, מסתכל עליי כמו שופט וגוער בי... מה הוא גוער בי? והוא עוד רצה שישה ילדים... חבל שלא הספקנו...
(הטלפון מצלצל, נועה מרימה.)
לא, אני לא באה!! אני יודעת שהיום שבת. יש המון עבודה. אז תסתדרו בעצמכם!!
(הפסקה קצרה)
אני נורא מתגעגעת... לאמנון... מי ישפוט אותי? שני ילדים? מה הם רואים מעבר לצרכים של עצמם... הם דואגים כשאתה חולה שלא תמות להם לפני הזמן... אבל אם כואב לך, או שאתה טובע... מה להם ולכל זה... אני לא חוזרת הביתה.
...
לא רוצה לבשל להם, לכבס להם, לסדר להם, לדבר איתם, לשמוע אותם, לא רוצה להיות שם... קראתי פעם משפט שאלוהים ברא את האמא, כי הוא הרגיש שהוא לא יכול להיות בכל מקום בו זמנית. אז מה שאלוהים לא יכול, גם אני לא יכולה.
(הטלפון מצלצל, נועה מרימה.)
לא, אני לא באה!! אני יודעת שהיום שבת. יש המון עבודה. אז תסתדרו בעצמכם!!
(הפסקה קצרה)
אני נורא מתגעגעת... לאמנון... מי ישפוט אותי? שני ילדים? מה הם רואים מעבר לצרכים של עצמם... הם דואגים כשאתה חולה שלא תמות להם לפני הזמן... אבל אם כואב לך, או שאתה טובע... מה להם ולכל זה... אני לא חוזרת הביתה.
...
לא רוצה לבשל להם, לכבס להם, לסדר להם, לדבר איתם, לשמוע אותם, לא רוצה להיות שם... קראתי פעם משפט שאלוהים ברא את האמא, כי הוא הרגיש שהוא לא יכול להיות בכל מקום בו זמנית. אז מה שאלוהים לא יכול, גם אני לא יכולה.
