הלילה ה- 12

"אִם הָיָה וְתִפֹּל אִגַּרְתִּי זוֹ בְּיָדֶיךָ, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלֶיהָ הֵיטֵב. יַד הַמַזָּל שָׂמַתְני עֶלְיוֹנָה עָלֶיךָ, אַך אַל נָא תִּירָא מִפְּנֵי הָרוֹמְמוּת. יֵשׁ אֲשֶׁר הָרוֹמְמוּת לָהֶם מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן; יֵש אֲשֶר קוֹנִים לָהֶם רוֹמְמוּת; וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָרוֹמְמוּת נִתֶּנֶת לָהֶם עַל כָּרְחָם. יַד רֵעִים מוֹשִׁיט לְךָ הַגּוֹרָל: אַמְּצֶנָּה בְּכָל עֹז לִבְּךָ וְלַהַט דָּמְךָ! לְמַעַן תִּסְתַּגֵּל לַדְּמוּת, אֲשֶׁר יָאֲתָה לְךָ, פְּשֹׁט מֵעָלֶיךָ בִּגְדֵי עַנְוָתְךָ וְהוֹפַע נָא כְּאָדָם חָדָשׁ. הֱיֵה זוֹעֵם כְּלַפֵּי בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וְתַקּיף כְּלַפֵּי מְשָׁרְתים. שַׁנֵּן לָהֶם הַשְׁכֵּם והַעֲרֵב דְּבָרִים כַּדָּרְבוֹנוֹת לְמַעַן יֵיטִיבוּ לְהַכִּיר מַעֲמָדָם. אַל נָא תַּחְשֹׁשׁ לְהֵרָאוֹת תִּמְהוֹנִי בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. עֵצָה זוֹ מַשִּׂיאָה לְךָ הַנֶּאֱנַחַת אַחֲרֶיךָ. זְכֹר נָא מִי הֶחֱלִיק לְךָ מַחֲמָאוֹת עַל גַּרְבֶּיךָ הַצְהֻבִּים ומִי בִּקֵּשׁ לִרְאוֹתְךָ בְּבִירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת תָּמִיד. זְכֹר, אָמַרְתִּי! עֲלֵה וְהַצְלַח, אֵפוֹא, שׁאִם בְּאֹשֶׁר חָפַצְתָּ, אֹשֶׁר צָפוי לְךָ. וְאִם לָאו, אוֹסִיף לִרְאוֹת בְּךָ רַק סוֹכֵן בַּיִת וִידִיד מְשָׁרְתִים, שֶׁלֹּא רָאוּי הוּא לִנְגֹּעַ בִּקְצֵה אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל אֵלַת הַמַזָּל. הֱיֵה בָּרוּךְ לִי. הַנְּכוֹנָה לְוַתֵּר עַל שֵׁרוּתְךָ עַל מְנָת לְשָׁרֶתְךָ. הַמְאֻשֶּׁרֶת הָאֻמְלָלָה."
אָכֵן, נִפְקְחוּ עֵינַי. אֶלְבַּשׁ גָּאוֹן, אֶקְרָא בְסִפְרֵי תּוֹרַת הַמְּדִינָה, אָבוּז לְסֶר טובִּי ואֲזַלְזֵל בּוֹ, אֲנַעֵר מֵעָלַי כָּל הֶכֵּרּוּת תְּפֵלָה, אֶהְיֶה הָאִישׁ הַנָּכוֹן מֵאָלֶף עַד תָּו. אֶהְיֶה מוּזָר בַּהֲלִיכוֹתַי, אֶזְקֹף חֹטֶם, אֶלְבַּשׁ גַּרְבַּיִם צְהֻבִּים וְאֶשָּׂא בִּירִיּוֹת מְצֻלָּבוֹת, שֶׁכֵּן כָּל הַסִּימָנִים כְּאֶחָד מְעִידִים, שֶׁגְּבִירָתִי אוֹהֶבֶת אותִי.
"אין סָפֵק בְּלִבִּי, כִּי נַחֵשׁ נִחַשְׁתָּ מִי אָנֹכִי. אִם תָּשִׁיב לִי אַהֲבָה, הַבִּיעֶנָּה בְּחִיּוּךְ שִׂפְתוֹתֶיךָ. הַחִיּוּכִים כָּל כָּךְ הוֹלְמִים אוֹתְךָ! לָכֵן, מַחֲמַדִּי, חַיֵך נָא בְּנָכְחוּתִי, אָנָּא!"
שָׂא תּוֹדָתִי, יֻפִּיטֶר! אֶהְיֶה מְחַיֵך לָךְ. אֲמַלֵּא כָּל מַה שֶּׁלִבֵּךְ חָפֵץ.