הקמצן

הו אלי מה גאה ובריא גוף אדם זה! כולך אומר בריאות הגוף! מעולם לא היה צבע פנייך כה רענן ושופע מרץ. מיימיך לא נראית צעיר כל כך. אני רואה בחורים בני עשרים וחמש והם זקנים יותר ממך. ושישים שנה-זה עניין? זה אביב החיים! בדיוק עכשיו אתה נכנס אל תקופת הפריחה שבחיי אנוש. ואתה קרוץ מחומר שחיים בו מאה שנה. יש בך את כל הסימנים. עמוד ישר. אוהו הנה פה, בין שתי עינייך, סימן של אריכות ימים. הראה לי את ידייך. הו אלי! איזה קו של חיים! אינך רואה עד היכן מגיע הקו הזה? חיי ראשי! אמרתי מאה שנה, אבל אתה תעבור את המאה ועשרים. יצטרכו להרוג אותך, אני אומרת לך, וסופך שאתה טומן באדמה את בנייך ואת בני בנייך! עכשיו לעניינו. אם ידי באיזה עניין דע לך שהוא יוצא חד וחלק, בייחוד בעסקי שידוכים. בתחום זה אני מפליאה לעשות. אין לך שני אנשים בעולם, שלא אמצא דרך קצרה ומהירה לשדך אותם, ונדמה לי כי אילו נתתי לי זאת במוחי הריני קמה ומחתנת את התורכי הגדול עם הרפובליקה של ונציה. ועניינך שלך, בסופו של דבר, אינו מן המסובכים. כיוון שאני יוצאת ונכנסת אצל הגבירות שוחחתי איתן עלייך בהרחבה וסיפרתי לאם מה רעיון עלה בליבך לגבי מריין בראותך אותה מטיילת ברחוב או שואפת אוויר צח בחלונה. והיא קיבלה את ההצעה בשמחה. ואדוני, החשוב מכל, זוהי נערה שמביאה לך שנים-עשר ליברות בשנה. ראשית כל, היא גודלה וחונכה על חיסכון גדול באכילה. זוהי נערה שהתרגלה לחיות על סלטה, חלב, גבינה ותפוח ולא יהיה לה אפוא שום צורך בשולחן גדוש במטעמים, במיני זום מעודנים, במעשי צלי וקלי שאין להם סוף ולא בשאר מיני תרגימה שנשים אחרות שטופות בהם; אולי הוא דבר של מה בכך, אבל מכאן לשם זה מצטרף לך לחשבון של שלושת אלפים פרנק לשנה, לכל הפחות. חוץ מזה אין ליבה נמשך אלא אחרי הנוי הפשוט ביותר ואין היא גורסת לא את השמלות ההדורות ולא את תופעות העדיים ולא את הרהיטים המפוארים שבנות מינה קופצות עליהם כאילו אחזן בולמוס. הסעיף הזה שווה לך יותר מארבעת אלפים לשנה. חוץ מזה נפשה ממש סולדת מפני הקלפים, דבר שהוא יקר המציאות בנשים של זמננו ומכירה אני גברת אחת בסביבתנו, שהפסידה השנה במשחק שלושים וארבעים, עשרים אלף פרנק. אבל ניקח את הרבע בלבד. חמשת אלפים פרנקים לשנה למשחק, וארבעת אלפים לשמלות ותכשיטים, הרי לפניינו תשעת אלפים. ועוד שלושת אלפים על חשבון האכילה, הרי לנו שנים-עשר אלף פרנקים על כף היד. במחילה מכבודך, וכי אין זה דבר של ממש אם אתה מקבל בנדוניה אופי המסתפק במועט מן המועט ואהבה גדולה לצניעות הלבוש עם רכוש גדול של שנאה לקלפים? ורווח מוחשי לא יחסר לך! נוסף על כך שמעתי מהן, כי יש להן איזה נכסים בחוץ לארץ ובסופו של דבר הם בידייך. הה, כמה אין אתה מכיר אותה! אף זה פרט מעניין שעליי לספר לך. היאר סולדת סלידה נוראה מפני אנשים צעירים ורק זקנים בלבד היא אוהבת. כן, זקנים בלבד. ולוואי ושמעת איך היא מדברת בעניין זה. אין היא יכולה לשאת מראהו של בחור צעיר וכנגד זה אין לה בעולמה עונג רב יותר, היא אומרת, משעה שהיא רואה ישיש נאה בעל זקן היורד על פי מידותיו. כל שהאיש זקן יותר כך הוא קוסם לה יותר ואני מזהירה אותך מראש לבל יעלה על דעתך להיראות לפניה צעיר משאתה באמת. היא מבקשת אדם שיהיה לכל הפחות בן שישים, ורק לפני ארבעה חודשים היה מעשה- היא עמדה להינשא לאיש ופתאום חזרה בה לחלוטין מן השידוך כשנודע לה מפי חתנה, שאין הוא אלה בן חמישים ושש וכשראתה כי אין הוא שם משקפיים כדי לחתום על הכתובה. אין היא מסתפקת, אומרת היא, במועט של חמישים ושש, וחוטם שאין עליו משקפיים אינו נחשב בעינייה. אכן פרקמטיה נאה היא, בחורים צעירים. מי פתי ויאהב אותם! צרור של גרוגרות מטורזנות, של דרדקים מצוחצחים- טעם טפל מבלי מלח. וכי יש קורטוב של ממש בכל הקש והגבב הזה? יש מטורפות בעולם. לומר שהצעירים יש להם חן! אך מה נדבר? שברי כלים הם לעומת איש כמוך! הנה גבר שראוי לשמו! יש במה לשים עין. כך צריך אדם להיות בנוי ולבוש כדי לעורר את האהבה. מרהיב עיניים. מראה פנייך ממש קורא לצייר. תסתובב קצת בבקשה. כליל השלמות. נראה אותך מתהלך קצת. הנה זהו גוף מחוטב, חופשי, קל תנועה, כמו שיאה לו לאדם, ובלי כל סימן של מחושים. מריין ואני שוחחנו עלייך ארוכות. תיארתי אותך לפניה תיאור מלא וגם דיברתי בשבחי מעלתייך והוכחתי לה מה טוב חלקה אם היא נישאת לבעל שכמוך. יש לי אדוני, בקשה קלה שאני מביאה לפנייך. אני עומדת במשפט שכמעט ואני מפסידה בו, כיוון שחסר לי סכום של מה בכך ויכול אתה על הנקלה לסייע לי, שאזכה בדין אם תעשה עימי חסד מה... אין אתה משער באיזה תענוג היא עתידה לראות פנייך... הו, כמה אתה מוצא חן בעינייה! וכמה ירחב ליבה למראה צווארון הקפלים העתיק הזה שלצווארך! ועל הכל היא עתידה להתפעל מו הדרך שאתה קושר את מכנסייך בשרוכים אל אפו