כובע מלא גשם

פולו! ג'וני לא שאל אותי אם זה בסדר שתבוא לגור איתנו. הוא אמר שאתה צריך בית והביא אותך.

אני כבר מתעקשת כל הלילה שתעזוב- אני לא רוצה לקחת סיכון. בגלל שאני לא אוהבת את ג'וני. אני לא אוהבת אותו!

הוא אפילו לא החזיק לי את היד כבר חודשים. כשהוא חוזר הביתה בלילה, כשהוא חוזר הביתה, אני עושה את עצמי ישנה... אפשר לחשוב שהוא יגע בגב שלי או ייתן לי נשיקת לילה טוב. מצדו הוא היה יכול למצוא את סנטה קלאוס במיטה. הוא לא מדבר, הוא תמיד הולך...

יש לי פה תינוק, התינוק שלו והוא לא מדבר על הילד או משהו שקשור אליו. כמו כולם... אני צריכה אהבה, ילדים.. בית. פעם הוא היה כמוך... אבל זה נגמר, ועכשיו כבר מאוחר מדי... מאוחר מדי. אני לא יכולה להגיד לו, אני אפילו לא יודעת מי הוא. הוא זר.. אני לא התחתנתי עם האיש הזה... אני חשבתי שהוא כל כך מלא אהבה.

אני לא יודעת מה קרה... אבל זה כבר לא משנה בגלל שאני לא אוהבת אותו. ואני לא יכולה להגיד לו את זה.

אתמול בלילה, זאת לא הייתה הזייה, פולו - זאת הייתי אני בדלת שלך.