אקווס
ואני? מה איתי? אני הורה כמובן, אבל זה לא נחשב. הורה זה דבר מלוכלך כאן. זה מה ששמעתי כל החיים שלי. לא חשוב מה יקרה, אנחנו אשמים. אלן הוא רק קורבן קטן. הוא בכלל לא עשה שום דבר! (במצוקה) מה צריך לעשות בעולם הזה כדי לזכות בקצת סימפטיה – לנקר עיניים של בעלי חיים?
(במצוקה יותר גדולה) תראה, דוקטור, אתה לא צריך לחיות עם זה. אלן הוא רק מטופל בשבילך, אחד מתוך רבים. הוא הבן שלי. אני שוכבת ערה כל לילה וחושבת על זה. פרנק שוכב לו לידי. אני יכולה לשמוע אותו. שנינו לא נרדמים כל הלילה. אתה בא אלינו ושואל, מי לא מרשה לראות טלויזיה? מי עושה מה מאחורי הגב של מי? כאילו שאנחנו פושעים. תרשה לי להגיד לך משהו. אנחנו לא פושעים. לא עשינו שום רע.
אנחנו אהבנו את אלן. נתנו לו את האהבה הכי טובה שיכולנו לתת. בסדר, רבנו לפעמים, כל ההורים רבים, אנחנו תמיד משלימים. בעלי הוא אדם טוב. הוא אדם ישר, דת או לא דת. הוא דואג לבית שלו, לעולם ולבן שלו. אלן קיבל אהבה וטיפול ומתנות, ולא פחות בילויים מכל ילד אחר בעולם. אני יודעת מה זה בית בלי אהבה, הייתי מורה. הבית שלנו לא היה בלי אהבה. אני גם יודעת מה זאת פרטיות, לא לפלוש לפרטיות של הילד. בסדר, יכול להיות שבעניין הזה פראנק אשם, הוא מחטט אצלו יותר מידי, אבל לא באופן קיצוני. הוא לא ביריון... (ברצינות רבה) לא, דוקטור. מה שקרה קרה בגלל אלן. אלן הוא עצמו. כל נפש היא היא עצמה. אם תחבר יחד את כל הדברים שעשינו בשבילו אי פעם, מהיום הראשון שלו על פני האדמה ועד היום, לא תצליח למצוא למה הוא עשה את הדבר הנורא הזה- מפני שזה הוא, ולא כל הדברים שלנו יחד. אתה מבין מה שאני אומרת לך? אני רוצה שתבין, כי אני שוכבת ערה כל הלילה וחושבת על זה, ואני רוצה שתדע שאני מכחישה את זה בתוקף. מה שהוא עושה עכשיו, לוטש בי עיניים, מתקיף אותי על מה שהוא עשה, על מה שהוא!
(שהייה, יותר רגועה)
לך יש את המילים שלך, ולי יש את המילים שלי. אתה קורא לזה תסביך, אני מניחה. אבל אם היית מכיר את אלוהים, דוקטור, היית יודע גם על השטן. היית
יודע שהשטן לא עשוי ממה שאמא אומרת וממה שאבא אומר. השטן קיים. זאת מילה מיושנת, אבל זאת עובדה קיימת... אני אלך לי. למה שעשיתי שם בפנים אין הצדקה. אני רק יודעת שהוא היה אלן הקטן שלי, ושפתאום הופיע השטן.
(היא יוצאת)