בעלת הארמון

מחזה סימבולי, פיוטי ומותח הכתוב בשפתה העשירה ובדרכה המיוחדת של המשוררת הייחודית - לאה גולדברג.
העלילה מתרחשת בארמון עתיק בו הזמן נעצר מלכת בשנות מלחמת העולם השנייה.
כשנתיים לאחר תום המלחמה מגיעים זאנד ודורה, ספרן ישראלי ופעילה מ"עליית הנוער", לארמון שהפך למוזיאון באחת מארצות אירופה.
בגלל הסערה המתחוללת מחוץ למוזיאון הם אינם יכולים לעזוב ומאלצים את שומר הארמון לאכסן אותם במקום. במהלך הלילה פוגשים השניים את לנה, נערה יהודיה, שזאברודסקי, השומר, בעל הארמון לשעבר, מסתיר. השניים נחרדים לגלות שהיא אינה יודעת שהמלחמה הסתיימה, מאחר והשומר, מתוך אהבתו אליה ובניסיון נואש להשאירה בארמון הסתיר ממנה את דבר סיום המלחמה.
זאנד ודורה מנסים להצילה ולהחזירה לארץ ישראל אך לנה עצמה תאלץ להחליט על המשך דרכה.
המחזה מתאר בצורה יוצאת דופן את השנים הנוראות של המלחמה ומציג קונפליקטים בין הדמויות ובין התרבויות.