שורשים

מאת: ארנולד ווסקר
נוסח עברי: עדה בן נחום
דמות: ביטי בראיינט
הוא לא בא. הוא תמיד רצה שאעזור לו, אבל אף פעם לא הייתי מסוגלת. אף פעם לא שוחחתי על כלום, הוא היה מתחנן בפניי שנשוחח על דברים - אף פעם לא הבנתי בשביל מה זה טוב. פעם הוא הביט בי ואמר: אנחנו יחד כבר שלוש שנים ואת אפילו לא יודעת מי אני או מה שאני מנסה לומר לך מה? אף פעם לא הבנתי את מה שהוא רוצה בכלל. גם לא חשבתי שזה משנה. אז אתם מתגאים בזה אה? אתם יושבים לכם שם, מרוצים מעצמכם שהבת שלכם לא יכולה לעזור לאהוב שלה? תסתכלו על עצמכם, כולכם, אתם לא מסוגלים להגיד מילה. אתם לא יכולים לעזור לעצמכם ובשרכם. את הבת שלכם זרקו לכלבים. זאת גם הבעיה שלכם לא? אני חלק מהמשפחה הזאת לא? אז תעזרו לי. נחמו אותי. דברו אלי אלוהים אדירים שמישהו ידבר אלי.(בוכה) את יודעת אמא אני שאנת אותך, הוא היה הדבר היחיד שבאמת רציתי, אבל לא הצלחתי להחזיק בו, לא ידעתי איך, את יודעת מה אמא?התפוח לא נופל רחוק מהעץ. אני בדיוק כמוך, עקשנית, רייקנית, בלי שום הכשרה לחיות. אני ממשפחה של פועלים חקלאיים, ובכל זאת אין לי שורשים, אני לא מדברת על שורשי המשפחה, אני מתכוונת שמאז שנוצר העולם הוא הלך וצמח, דברים נתגלו, אנשים התחדשו והמציאו, אבל מה אנחנו יודעים על כל זה? אני אומרת לכם שהעולם גדל כל הזמן במשך אלפיים שנה ואנחנו אפילו לא הבחנו בזה, אני אומרת לכם שאין לנו שורשי! את יודעת איך לשמור על הפרחים שלך שלא ימותו נכון אמא? לא רק פרחים צריכים שורשים חזקים ובריאים, גם אנחנו צריכים אבל מה יש לנו בעצם? מה יש לנו? מה? את יודעת משהו אמא, אני כבר לא מצטטת את רוני, אני אומרת את דברי בזכות עצמי, אני כבר לא מצטטת...
עבור לתוכן העמוד